Nicholé Velásquez

Nicholé grew up in New York and emigrated to Berlin in 2011. Introduced to art by Rika Burnham at the Met, he continued developing his visual art as a Jocelyn Benzakin fellow at the International Center for Photography in 2005. In 2018 he was laureate of Le Prix Industries et Cultures / Art Faber for his depictions of just-in-time industrial processes. Alongside his art, Nicholé has worked as curatorial assistant at the Bumiller Collection from 2017 to 2020 and developed the first curatorial fellowship at Otte1 in 2023. At Otte1 he curated intergenerational dialogues with a focus on feminist programming, for example, inviting Astrid Proll to share her journey in art after incarceration. In 2024 he assisted Richard Villani in production for the Tom of Finland Foundation’s 40th anniversary Arts and Culture Festival held at Halle am Berghain. He then led the Queer Art Bridges at we are village in Berlin, with curatorial focus on instinct #16 La Part Maudite, instinct #17 AIDS memorial and the introductory presentation of instinct.berlin artist in residence Jasper J Mauer. Nicholé is an active member of the BBK and IKG (Internationales Künstlergremium) and regularly participates with the Fourth Wall community since the 2019 exhibition ‘Where do you wash your laundry’.

ניקול גדל בניו יורק והיגר לברלין בשנת 2011. בהשראת ריקה ברנהם במוזיאון המטרופוליטן לאמנות, הוא המשיך לפתח את אמנותו החזותית כעמית בתוכנית של ג’וסלין בנזקין במרכז הבינלאומי לצילום בשנת 2005. בשנת 2018 זכה בפרס Le Prix Industries et Cultures / Art Faber על תיאוריו של תהליכי ייצור בזמן אמת.

לצד יצירתו האמנותית, ניקול עבד כעוזר אוצר באוסף בומילר בין השנים 2017–2020 ופיתח את המלגה האוצרותית הראשונה ב-Otte1 בשנת 2023. במסגרת עבודתו ב-Otte1, הוא אצר דיאלוגים בין-דוריים שהתמקדו בתכניות פמיניסטיות, לדוגמה, בהזמנת אסטריד פרול לשתף את מסעה בעולם האמנות לאחר מאסרה.

בשנת 2024, הוא סייע לריצ’רד וילאני בהפקת פסטיבל האמנות והתרבות לציון 40 שנות פעילות של קרן טום מפינלנד, שהתקיים ב-Halle am Berghain. לאחר מכן הוביל את פרויקט Queer Art Bridges במרכז we are village בברלין, עם התמקדות אוצרותית ב-instinct #16 La Part Maudite, instinct #17 AIDS Memorial ובהצגה ראשונית של אמן הרזידנס של instinct.berlin, ג’ספר ג’ מאואר.

ניקול הוא חבר פעיל בארגוני BBK ו-IKG (Internationales Künstlergremium) ומשתתף באופן קבוע בפעילויות קהילת Fourth Wall מאז התערוכה “איפה אתה מכבס את הכביסה שלך” בשנת 2019.

Nicholé Velásquez ist in New York aufgewachsen und studierte am dortigen International Center for Photography. Mit einer Mehrfachbelichtungstechnik auf Analogfilm möchte er eine inspirierende Begegnung schaffen zwischen unserem menschlichen Sehen, welches auch mit emotionalen Erinnerungen verknüpft ist, und einem maschinellen Sehen, welches unsere Wahrnehmung erweitert, weil es mehrere Bilder übereinander legt und damit mehr Eindrücke bietet, als wir in der Realität sehen können. Manche seiner hier ausgestelltenWerke sind auf einer Silberspiegelplatte aufgetragen und verändern bei aktiver Betrachtung ihre Farbe, sprich wenn man das Bild von unterschiedlichen Winkeln aus betrachtet. Vielleicht ist Ihnen das auch schon aufgefallen. Diese Technik entwickelte er völlig neu inZusammenarbeit mit Techniker.

Description for Exhibition MINI ARTURA BERLIN October 2025:

Ruth’s Five Promises, quoted from the New Jewish Publication Society translation, are to go where Naomi goes, lodge where Naomi lodges, adopt Naomi’s people, embrace Naomi’s God, and die where Naomi dies. These pledges are distilled into five compositions layered within the fragile embrace of diapositive film, contrasting the contemporary existence of loneliness while outlining a love declared between two women, uttered with biblical gravity. This art challenges the viewer to consider fidelity not merely as a personal vow but as a radical act of connection in an increasingly atomized world, where human relationships are fractured and solitude reigns.
The choice of multiple-exposed diapositive film is more than a technical flourish; it is a metaphor for the fractured, layered realities of modern life. Each overlapping image flickers between presence and absence, eloquently reflecting Ruth’s negotiation of identity and allegiance within her husband’s death, family, and bridges into the isolating terrain of today’s social political discussions of inclusion. The artwork transcends illustration, becoming an interrogation that wrestles with the human condition itself—loneliness, belonging, transformation—illuminating the elusive intersection of devotion and identity, loyalty and change. Rendered with mechanical precision and poetic breadth, this piece places us to witness the tactile weight of commitment and the quiet radicalism buried in Ruth’s ancient vow.
רשימת חמש ההבטחות של רות, בציטוט מתרגום New Jewish Publication Society, הן ללכת לאן שנעמי הולכת, להתאכסן במקום שבו נעמי מתאכסנת, לאמץ את עם נעמי, לאמץ את אלוהי נעמי ולמות במקום שבו נעמי מתה. ההבטחות הללו מומזגות לחמישה קומפוזיציות שכבות בתוך חיבוק השביר של פילם דיאפוזיטיבי, המנוגדות לקיום העכשווי של בדידות תוך שמדגימות אהבה שהוכרזה בין שתי נשים, שנאמרה בכובד ראש מקראי. האמנות הזו מאתגרת את הצופה לראות בנאמנות לא רק שבועה אישית אלא פעולת חיבור רדיקלית בעולם האטומי הגובר, שבו מערכות יחסים אנושיות נשברות והבדידות שוררת.
בחירת הפילם הדיאפוזיטיבי החשוף בכמה שכבות היא יותר מסתם תוספת טכנית; זוהי מטאפורה מושלמת עבור המציאויות השבורות והמגוונות של החיים המודרניים. כל צילום חופף מרפרף בין נוכחות להיעדרות, מהדהד בחן את משא ומתן הזהות והנאמנות של רות בתוך מותו של בעלה, משפחה וגשרים אל אזור הבידוד של הדיונים החברתיים-פוליטיים של ימינו בנושא הכללה. היצירה חורגת מאיור ומטרתה חקירה מתמשכת של המציאות האנושית—בדידות, שייכות, שינוי—ומאירה את הצומת המורכבת בין מסירות וזהות, נאמנות ושינוי. העבודה מוצגת בדיוק מכני ובהרחבה פואטית, ומציבה אותנו לעדות למשקל המוחשי של המחויבות ולרדיקליות השקטה הטמונות בשבועת רות הקדומה.